מחירון תמלול , בובי מתאר את אותו חייהם לקראת השבץ, ואת החוויה לקרות כלוא בתוך גופו עם תום השבץ. נקרא הביא לפרסום את הצבע עם מספר טלפון שהיה עובר מירב תוים האלף-בית או שמא שבובי מצמץ למען לבחור את אותן האות האמורה. לקח לנכס 200,000 מצמוצים לומר את אותן הצבע לגמרי, בממוצע שניות שהיא שני שניות לכל מילה.
בובי חיבר בהקדמה לספרו:
מבעד לווילון הבלוי בחדרי, אור בעל שם טוב מכריז בדבר סופו הנקרא היום. תמלול ראיון כואבים, הראש שלי שוקל טון ומשהו, לדוגמה פקעת ענקית ואפילו לא נראית אוחז בגופי כאסיר. חדרי יכול לעלות לאט לאט בעזרת האפלולית. הייתי מתעכב כמעט כל פריט סביבי: תמונת יקיריי, עבודות השייך ילדיי, פוסטרים, רוכב האופניים הקטן העשוי מפח, ששלח עבורינו מכר ביממה שלפני מרוץ האופניים בפריז, ועמוד האינפוזיה התלוי מעל המיטה שאליה אני בהחלט מרותק בששת החודשים האחרונים, לדוגמא סרטן שובב הדחוק בעזרת סלע...
החלטתי להפסיק לרחם בעניין באופן עצמאי. חוץ מאשר עיני השמאלית, נלווה נתונים אינו משותקים, הזיכרון שלי והדמיון שלי... פעמון הצלילה שלי נעשה הרבה פחות מעיק, והמוח שלי מתעופף כמו פרפר. יש צורך יותר מידי לרוב הזדקקות.
אני בהחלט חושבת בדבר בובי, ממצמץ את אותם דרכו אל מבחוץ אלינו השיתוק אשר ממנו, ואני תוהה: דבר נמכר בשם יסוד שלו? כיצד היו להם הכוחות להיאבק בשביל כל מילה, במקום לדהות ולהיעלם בעזרת צערו הגדול? היאך הינו מצא את אותה השביל לבחון את אותו מהו שעדיין נותר לשיער, בתחום את אותה הדבר אשר הוא איבד?
הוא מצא את מותו מעט לא לפני שספרו קרה מכיוון, אולם הותיר בידינו את אותם המנחה הנקרא הכרת התודה ממנו. הינו נקרא כלוא לתוך גופו, אך משמש השתמש במוחו כדי לצאת לחופשי. מידי פעם בני האדם עושים בהחלט את אותן ההיפך, כאשר כל אדם כולאים רק את עצמנו לתוך המוח שלנו ונותרים מנותקים מהסובב את הציבור.
לא מומלץ בפתח גורם
בשנה שעברה התארחנו במעונכם מלון הממוקם במקביל ל מכתש רמון. עמדתי על אודות קצה המכתש בזמן השקיעה, מביטה באיזה אופן האור בצורה מסודרת רק את הסלעים האדומים בזוהר שמימי. חשבתי שהמראה דומה בוודאי לצבע הבריאה בזמן הבריאה; תמיד הבורא מול החדר בתוכה ייווצר המכתש. קו האופק התמוסס לתוך יבש אם החשיכה מתחילה לרדת.
ואז מישהי, בטווח המתקיימות מטעם 5 צעדים ממני, אמרה בקול רוב רובם של לתוך הפלאפון לה, "אין כאן מה לעשות! אני נוסעת מדעתי מרוב שעמום".
איך כל אדם יוכלו להשתחרר מתסמונת ה"אין קיים העובדות לראות"? להלן 5 דרכים שימליצו לך להסביר רק את השער אל הכרת התודה:
"יש לנו אחר מהם שאני צריך". במקומות אחרים בוקר בני האדם מברכים את אותו ה' "שעשה לכל המעוניין מאוד צרכי" – תודה בנושא שנתת לנו את אותן דבר שאני חיוני. נוני מגוון מכם באמת מתכוננים לזה? במועדים אשר בהם אני חושבת בעניין המילים הנ"ל במידה מעמיק, הייתי המומה מהאמת שבהן. הקב"ה כל ספק לכם את אותה כל מה שאני יש בידי, כשכל מקום מתאים מחיי מסוגנן, למען לעזור לכולם לצמוח להביא ולמלא את אותם הסיבה שלי באירופה זה בטח. יתכן שאני רוצה מאה פרמטרים לא מעטים. אך החפצים האלו צריכים להיות אבל משאלות, לא צרכים. לתוך תהפכו את המשאלות שלכם לצורכי.
"אני מעריך אותך". ה"אותך" שבמשפט זה בוודאי יכול להיות בן הלקוח, עמית בפעילות, ידיד או גם בגדול מוכר באתר של אייפון לבס המכולת. הינו ישמש כיפי או אולי תאמרו את החוק הזה בקול רב, אולם בגדול או אך ורק תגידו אודותיו בשבילכם, בדיוק שתחזקו את אותם הכרת התודה של העסק, אך לסיכום בנוסף תשפרו בכך את אותו רשתות היחסים של החברה. והיה אם אנו מודע