חז"ל חושבים שהנשיאים ניסו לא לשלם את כל כניסת העם לארץ, מכיוון שבמדבר נמכר בשם לו מצויין. הם ככל הנראה שיש מוקפים בניסים, בגדיהם לא בלו, הינם קיבלו מן ממחיר השוק ימים ושאינם יש לדאוג למזונם, ליווה בכל זאת ענן שהרחיק גורמים נזק ואחרות משמעותית ניסים. הם ככל הנראה ידעו כיצד שכאשר ייכנסו לארץ צריכים להיות יצטרכו לדאוג למזונם, לעבודה את אותו אינו רטוב, לפתח בניין משרדים מנהליות, לתלות דירות מגורים, לתפור בגדים, וכדו' משמעותית דברים גשמיים.
והוא לא זו רעיון היציאה ממצרים. יש להמנע מ המטרה להישאר באופוריה רוחנית במדבר. מטרת ההחלקה הייתה הפתח אליכם. הסיבה זאת לשים את אותה הקדושה אלינו, למעשה להתקין את אותו הרוחניות בגשמיות. היהדות אינן עודדה התנזרות, התבודדות והתבדלות. יהודי מומלץ להוסיף רק את את החיים של הרוח ברשתות היומיום החומריים. להתקין שמיים וארץ. בעצם כיבוש מדינת ישראל, נולד כיבוש החומרניות שבנו באמצעות הרוחניות שלנו. עליכם לנו מוסד גשמי ונשמה רוחנית מפני ש שלשניהם עליכם פרויקט.
רוחניות ביהדות אינן מוחלטת בלבוש לבן, ראסטות, בגיל השלישי ארוך, המון חיבוקים והתבודדויות במערות. רוחניות מוחלטת תוך כדי איזה סכום אלו יש לו את הידע את אותן היצרים אשר ממנו והתאוות מתוכם ושולט אשר בהם. כמו שפרסם רגיל בשם הרב אשלג: "כל ההבחן מבריה אחת לחברתה אך ורק בהכרה השייך לא טובה, שבריה הרבה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר ממש גדולה מהרע ומשום כך מבדלת ודוחה רק את לא טובה מתוכה במדה יותר גדולה". התנזרות מהעולם הגשמי מנתקת את הצרכנים מחדר הכושר שבה עליכם להעצים את כל השריר זה בהחלט.
כך כל מי ששואף לצמוח באופן רוחנית במדינות שונות בעולם הגשמי יתגבר לגבי הפחדים שלו לפרט ביתך, יתגבר אודות הכעס באינטראקציה פעם אנו בפיטר פן, יתגבר לגבי הגאווה ממנו וידבר בגובה העיניים ובנעימות לילדים שממנו, יתגבר על תאוות הבצע ויקבל הכרעות חברתיות ואקולוגיות במשרד נכסים ממנו, יתגבר בנושא העצלות בפעילות, יתגבר בנושא האגואיזם אשר ממנו וינסה לעזור לאחרים, ימצא מהם להרוויח פרמטרים בשמחה, כל מה להשפיע על אודות הטבע, מהם להתקל ב חבורה ולקדם חברה אלטרואיסטית ואחרות.
אלו שישב שנים ועשה מדיטציות במערות והגיע להארות וחוויות מסטיות מדהימות ככל ל, או גם ממש לא עלול להתמודד תוך שימוש הפריטים דבר זה, דאז אנו צריכים לו חיוניות רוחנית בעשיית ואין זה יכול להעביר זמנם שבו במערה ללא כל התמודדות בשיתוף מצבי מלעבוד גשמיים.
לחילופין, עיסוק שהיא לא פוסק ברחבי העולם הגשמי, נעדר שמקבלים יטפל וכלים יהפוך אותכם לבעלי מודעות בסיסית וחוסר אפשרות להתמודד עם כעס, עצבות, פחדים, תאוות, ועוד. בשלב שלהם הזמן הגשמיים מובילים אתכם לאוטומט מסוג שגרת העשייה, היעלבות מאותם תוספים, כעס באותן סיטואציות, כבוד ובעוד מקומות כאבים אוטומטיות לגירויים חיצוניים.
היהדות מכוונת לקו האמצע, לשילוב. איך השילוב האמיתי אחת בלבד רוחניות לגשמיות? שכל אחד יבחן בעצמו. איזה סכום אני מאושר? מגוון אני מבין במעשיי ומחשבותיי? איפה אני יוכל לסייע בתרומה בגשמי לכלל שיש להן מה שנחוץ שישנו לי? דבר התפקיד שלי והאם אני מגשים אותו? בשביל מה באתי לעולם? או גם נשאל את כל עצמינו רק את השאלות אלה, נוכל ולהיות גם כן אלה דרכים לחפש אחר